האם אולם בית המשפט הפך לערוץ הבגידות ?

 האם אולם בית המשפט הפך לערוץ הבגידות ?



אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק:

בגידה בבני זוג היא איננה עבירה פלילית אך אין זה סוד שהיא משחקת תפקיד בסכסוכים משפטיים בתחום דיני המשפחה. למעשה, הוכחת בגידה יכולה לגרור באפקט דומינו, השלכות על כלל ההיבטים בתיק: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת, הסדרי ראייה וגט.

תחום דיני המשפחה נדון בשתי ערכאות עיקריות: בית הדין לענייני משפחה ובית הדין הרבני באופן מוגבל. כמובן, בגידה מתקבלת באופן שונה לחלוטין בכל ערכאה ובכל תיק וחשיבותה יכולה לנוע מחשיבות נמוכה ועד לחשיבות מכרעת. כך או כך, עולם הבגידות קשור בקשר הדוק לדיני המשפחה ועל כן, עולם המשפט נדרש לעסוק בו, במסגרת דיונים בתחום הממון, הדיור וההורות.

עד כאן, לא מדובר בחידוש מרעיש אלא במצב שקיים משך עשרות שנים, אם כי חלו כמובן התפתחויות בפסיקה ובתפיסה המשפטית של תחום הבגידות.

אלא שבשנים האחרונות, אנחנו כמשפטנים בתחום דיני המשפחה, עדים לפריצה ברגל גסה של עולם הבגידות לאולם בית המשפט, באמצעות (איך לא) הרשתות החברתיות. לא יהיה זה מוגזם לומר שבתי המשפט הופכים לא פעם, לערוץ הטלנובלות.
בעבר, בגידה בבן או בבת הזוג היתה נשארת בזמן ובמקום שבהם היא התרחשה. העדים היחידים, היו לרוב הקירות האילמים שבצימר. כיום, גם בוגדים ובוגדות נכנעים לנוחות ובזמן אמת אינם לוקחים בחשבון שהיצרים והתשוקות שלהם יהפכו לצילומי מסך, לתמונות ולסרטונים שישמשו נגדם כחלק העסיסי ביותר בתיק הגירושים שלהם. הבגידה כבר לא יכולה ללבוש מעטה של "עובדה יבשה" או "טענה", כשהיא מגיעה לבית המשפט. סיפורי הבגידות בדיני המשפחה הם כיום עלילות מוחשיות, נוטפות תשוקה אנושית, עד כדי שאפשר לראות אפילו את כתב התביעה מסמיק.

האם הדבר משפיע מהותית על התנהלות התיק ועל ההחלטות שמתקבלות בו? קשה לומר שלא. בתי המשפט משתדלים, בעיקרון, לשמור על פאסון רציונלי. החלטות מתקבלות על פי מנגנוני הגיון, שכמובן משתדלים לקחת בחשבון היבטים של מוסר וצדק. אין ספק שיש מתח ומבוכה במפגש בין העקרונות הללו לבין הפן היצרי כל כך של סיפורי הבגידות: פנטזיות שמוצאות את עצמן פרוסות על פני כתב תביעה, נטיות מיניות שנחשפות בהפתעה, תעלולי הסתרה, שקרים וסיפורי כיסוי יצירתיים, מזימות חובקות עולם שיצרו מפגשים מעבר לאוקיינוס ולצידם גם סיפורים של אהבה גנובה בחניון או בחדר המדרגות.

אגב, הרשתות החברתיות לא מספקות רק צילומי מסך של שיחות לוהטות. הן גם הפכו כלי בלשי משוכלל. כל סלפי ברשת אפשר לנתח עד דק, כשיש סיבה מספיק טובה. האם הרקע המצולם מתאים למיקום הנטען? האם זווית השמש תואמת לשעה שבה התמונה כביכול צולמה? מי היא הדמות המצלמת המשתקפת במשקפי השמש?
כל אלה הפכו לחלק מרכזי בחייהם של הזוגות הנפרדים ועל כן, גם בעולם שלנו, משפטנים ושופטים.

עולמם החוקרים הפרטיים תמיד היה מעניין וצהוב. בעשור האחרון, הצטרפו אליהם בתי המשפט, בגדול. הרשתות החברתיות פורשות בפנינו את נימי נפשם של הבוגדים, בחשיפה שלא פעם מטלטלת את עולמנו ומעלה שאלות על גבולות, נורמות, מבנה חברתי, משפחה.

ומה קורה לשופטים בתהליך החשיפה המתמשכת לעולם של מימוש תאוות? איך המילים הבוטות וחגיגת הפריצות פוגשת את עולמם הערכי? האם הן משפיעות על הפסיקה? האם היית רוצה להישפט כאשר עלילות המיטה הפרועות ביותר שלך מונחות עירומות מול עיני השופט/ת?

אלו שאלות לא פשוטות, אך הן מבססות המלצה אחת בטוחה: אם יש לך סיכוי למצוא את עצמך כצד לדיון בענייני משפחה, כדאי לשקול להשאיר את הפנטזיות, התשוקות והיצרים מחוץ לרשתות החברתיות ולחשוף אותן לעיני קירות הצימר, כמו פעם.

ד"ר שני רופא ושות' - משרד עורכי דין
ליטיגציה אזרחית ופלילית,
נייד: 052-3078833
טל: 03-9080934
פקס: 03-9080939
דוא"ל: shani@roffeh.com

#דינימשפחה #הליכיגירושין #מזונותילדים #מזונותאישה #הסדרתמשמורת #איזוןמשאבים #הסכםגירושין #הסכםממון #שלוםבית #הסכםחייםמשותפים #צוואותוירושות

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

היבטים חברתיים ומשפטיים בנושא אונס וירטואלי.