חופש ההפגנה


בתקופה האחרונה אנחנו חשופים למסרים שונים הקשורים בחופש ההפגנה. רובנו יודעים שככלל, קיימת לכל אחד הזכות להפגין. אך מנין נובעת זכות זו ומתי ניתן להפקיע אותה מאדם או מקבוצה?

הרשות להפגין איננה מוגדרת באופן ישיר על ידי חוק מסוים, אלא נגזרת מחופש הביטוי, המעוגן בחוק כבוד האדם וחירותו. על פי המשפט הישראלי, לכל אחד הזכות לארגן הפגנה ואת ההתאספות הנחוצה להפגנה, ועל כל אדם אחר לכבד את קיומה של ההפגנה. על פי הפסיקה, גם על המדינה חלה החובה לכבד הפגנות, והיא אינה מורשית למנוע ממפגינים תנאים מתאימים להפגנה.

עקרונות אלה נתונים תחת תנאים ומגבלות. הפגנה הכוללת יותר מ – 50 משתתפים, המתקיימת תחת כיפת השמיים, טעונה אישור של המשטרה. התאספויות במקומות סגורים, אינם נחשבים להפגנה והם פטורים מאישור זה. המשטרה יכולה שלא לאפשר הפגנה, אם היא סבורה שלא תוכל למנוע אירוע אלים באמצעים העומדים לרשותה. עניינים נוספים שעלולים למנוע מתן רישיון להפגנה הם פגיעה בלתי סבירה בחופש התנועה ובפרטיות של עוברי אורח או תושבי המקום. בעבר, נאסרה הפגנה מול בתים פרטיים של אנשי ציבור וכיום הדבר מובא לשיקול דעת של המשטרה, כאשר כל מקרה נשקל לגופו.

עוד חשוב לציין שהפגנה היא בלתי חוקית כאשר היא קוראת לאלימות, לגזענות או לפשיעה. במקרה של הפגנה המתקיימת ללא רישיון, או הפגנה שחורגת מתנאי הרישיון,  מדובר בעבירה פלילית של מארגניה והמשטרה רשאית להתערב לפיזור ההתאספות.
___________________

ד"ר שני רופא ושות' - משרד עורכי דין
דיני משפחה, לשון הרע, דיני סייבר - מחשבים ואינטרנט, 
Mobile:  052-3078833
Direct:  03-908-0934
Fax:     03-908-0939


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

המלחמה בין הכתבת לכאורה - טלי חרותי סובר לבין עורכת הדין – ד"ר שני רופא.