היבטים חברתיים ומשפטיים בנושא אונס וירטואלי.

בית משפט השלום בחיפה פסק: תגובה בפייסבוק תעלה לכותבת בסכום כולל של 17,500 ₪

ברישא הדברים אציין כמי שייצגה את התובע - מברכת על כך שבית המשפט הכיר במשמעותה של אמירה פוגענית  כנגד אנשי מקצוע כתוצאה מפרסום לא אחראי ברשתות החברתיות. להבנתי, על כל אחת ואחד מאיתנו האחריות לנקוט בזהירות ובהוגנות בפרסום ברשתות חברתיות וברשת האינטרנט בכלל.

עוד אציין כי בימים אלו, הוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד כתב ערעור כנגד פסק הדין לעיל, כלומר עדין אין סופיות הדיון, וכי בעניין זה עוד אעדכן בבוא הזמן.

בית משפט השלום בחיפה חייב מטופלת בתשלום כולל בסך 17,500 ₪, למנתח פלסטי, בגין תגובה שפרסמה אודותיו בפייסבוק. הפסיקה ניתנה במסגרת תביעה שהגיש המנתח נגד המטופלת, באמצעות באת כוחו עו"ד ד"רשני רופא.

ראשיתו של הקשר בין הצדדים לפני כשלוש עשרה שנים, אז נותחה המטופלת בחזהה לראשונה בידי המנתח. בחלוף שלוש שנים, נותחה שוב במרפאתו, לצורך שינוי נוסף של מראה גופה. במהלך השנים נרשמו חילופי דברים בין הצדדים אשר מהם עולה כי מערכת היחסים ביניהם עלתה על פסים שליליים.

לאחר כ 8 שנים ואף יותר, פנתה המטופלת למרפאה אחרת לכירורגיה פלסטית שם נותחה שוב. עוד עולה מפסק הדין כי, המטופלת אף הפכה לעובדת במרפאה האחרונה שבה נותחה, בתפקיד של מתאמת.

מפורסם פוסט בפייסבוק שעסק ברופא אשר פועל באותה מרפאה בה נותחה לראשונה הנתבעת. הפוסט פורסם על ידי מטופלת אחרת, במסגרת קבוצה העוסקת בניתוחים פלסטיים. יש להדגיש כי הפוסט אמנם עסק באותה מרפאה, אולם המנתח של הנתבעת לא הוזכר בו, אלא רק הרופא הנוסף.

הנתבעת הגיבה על הפוסט בזו הלשון: "חחחחחחחחח כזה צפוי. הלא מדובר ברופא שידוע כמס' 1 בביהמש בתביעות (ע"פ מידע משפטי). עשיתי אצלו ניתוח חזה לפני 11 שנים. אחרי 3 שנים היתה בעיה עם השתל בדיוק אותו יחס והזלזול, וכל זה ויש לנו חברים משותפים. אחרי חצי שנה הסכים לתקן לי על חשבונו. עשה לי צלקות נוספות על הקיימות כאילו בכוונת זדון (2 חיוכים ענקיים לרוחב ופסים לאורך כאילו הייתי מסילת רכבת). אחכ ניסה לתקן זאת בעזרת זריקות קורטיזון לצלקת (טפול שלא צלח). בזמן הזה דיבר עלי מחוץ למשרד שזה חיסיון לקוח. והדבר חמור ביותר עבור רופא. אחרי 8 שנים מהתיקון הראשון שוב זה קרה. הפעם בחרתי לא להתעסק איתו ועם הכוונות שלו. עשיתי מחקר מעמיק ביותר והגעתי למרפאת *** של ד"ר *** וד"ר ***. חוויה מטורפת ומתקנת בהחלט. העלימו לי את כל הצלקות שעשה האדון הנכבד. עשו לי חזה מדהים . צוות איכותי. מקצועי ואדיב. כששמעתי שפתחו בצפון חברתי אליהם וכיום עובדת שם כמתאמת. איך אומרים.. הזול עולה ביוקר. מודה לשם שהפגיש אותי עם המלאכים האלו".

משהוגשה התביעה, השיבה הנתבעת להגנתה כי הדברים שפרסמה נכונים ומקימים לה הגנה מכוח טענת "אמת בפרסום", וכן כי עומדת לזכותה העובדה שפרסמה את הדברים בתום לב, על מנת להזהיר לקוחות אחרים. עוד טענה כי כתבה את הדברים "מדם לבה", ומתוך סערת הרגשות שעוררו בה הדברים, לאור החוויה שעברה.

בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה בדבר אמיתות הדברים שפרסמה בתגובה, הינו על הנתבעת. מאחר והנתבעת לא הוכיחה שאירע כשל בניתוח, שפרטיותה לא נשמרה ושנגרמו לה צלקות בזדון, טענה זו נדחתה. הדברים שכתבה בדבר יחס מזלזל התקבלו כנכונים באופן חלקי לאחר שהרופא צוטט באחד המקרים כלפיה באמירה "את לא קולטת עברית?". אולם, בפרט זה לא היה כדי להעמיד את דבריה כולם תחת הגנת "אמת בפרסום". כמו כן הנתבעת לא צירפה תמונות של הצלקות וכן לא פעלה על מנת לספק עדויות של הנוכחים במקום בדבר הפרת פרטיותה.

טענת תום הלב שהעלתה הנתבעת, נדחתה בין היתר לאור העובדה שהיא עובדה באותם הימים במרפאה של מנתח האחר, ועל כן יש לה מניע זר לפרסם את הדברים. כמו כן, קבע בית המשפט כי התיאורים שהציגה הנתבעת, אל מול העובדות המוכחות, הינם מוגזמים ואינם עולים בקנה אחד עם טענת תום הלב. גם טענתה בדבר סערת הרגשות שבה היתה שרויה, נדחתה, בעיקר מפאת השנים הרבות שחלפו מהניתוח ועד למועד כתיבת הפרסום בפייסבוק.

לאור העובדה שפרסום זה, יש בו כדי לפגוע בשמו של המנתח ובפרנסתו, ובשל דחיית רוב טענותיה של הנתבעת, קבע בית המשפט כי מדובר בפרסום אסור של לשון הרע. מנגד, בית המשפט התחשב בעובדה שהפרסום לא נעשה בזדון אלא בתוך "אווירה כללית של ביקורת קשה". עוד שיקלל בית המשפט, לטובת הנתבעת, את העובדה שהתגובה שלה פורסמה בין תגובות רבות אחרות ולכן החשיפה של התגובה הספציפית איננה רבה, על אף השיתופים הרבים שהפוסט זכה בהם.

במכלול הנסיבות, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם למנתח פיצוי בגובה 14,000 ₪ בגין פרסום התגובה. בנוסף, המטופלת חויבה בתשלום הוצאות שנגרמו למנתח בגובה 1,000 ₪, וכן בתשלום שכר טרחה לבאת כוחו אשר ייצגה אותו בהליך, בגובה 2,500 ₪.

 כאמור, כמי שייצגה אתהמנתח התובע -  מברכת על כך שבית המשפט הכיר בנזק אשר נגרם כיום לאנשי מקצוע כתוצאה מפרסום לא אחראי ברשתות החברתיות. במקרים רבים פרסומים שכאלה אינם נשענים על עובדות ולעתים אף נובעים ממניעים זרים ומאינטרסים אישיים. בפסיקה זו יש מסר לציבור הכללי: על כל אחת ואחד מאיתנו האחריות לנקוט בזהירות ובהוגנות בפרסום ברשתות חברתיות וברשת האינטרנט בכלל. 

ד"ר שני רופא, עו"ד
משפט וטכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט.