ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה
בין משפט לטכנולוגיה
2020
מהדורה מורחבת מעודכנת הכוללת
סוגיות בנושאי הסדרה שיפוטית במרחב הקיברנטי והערכת שווי קניין רוחני
(דיני האינטרנט)
ד"ר שני רופא, עו"ד
פתח דבר
"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אופן המחשבה שבו השתמשנו כשיצרנו אותן".
כך כתב אלברט איינשטיין, ולראיה – העשור האחרון היה מהיר וקצבי. עשור של פריצת
דרך אדירה בתחום תקשורת המחשבים; פייסבוק, WhatsApp, טוויטר,
גלישה מהירה באינטרנט, שימוש בטלפונים סלולאריים כמחשב לכל דבר והרשתות החברתיות, מערכות
טלויזיה במעגל סגור, ומערכות ניווט לווינים (GPS) אשר
שינו לחלוטין את התקשורת הבין-אישית ברחבי העולם.
למעשה, פעולות יום-יומיות "מסורתיות" נעלמו כמעט לחלוטין, והוחלפו
ביישומים מקוונים, במסמכים אלקטרוניים ובשרתים וירטואליים אשר מקום מושבם אינו
בהכרח בגבולות המדינה שבה נמצא המשתמש.
כתוצאה מכך הפך המידע האישי של כולנו לנחלת הכלל, במובן מסוים ו/או לפחות
לנחלתם של אלו היודעים להגיע אליו. כתוצאה מכך, כל תקלה טכנית, וירוס ואף הפסקת חשמל
– עלולה לשבש את שגרת החיים שלנו ואף לגרום נזק כלכלי כבד למשק ולשוק העבודה.
מרוץ החימוש הטכנולוגי הוא עובדה קיימת, והמחשבים לסוגיהם הם חלק בלתי נפרד
מחיי היום-יום של כולנו. אך כאן גם טמונה הבעיה. השינוי מהיר מדי עבור מרבית האנשים,
הבורות בנושא עולה על הידע, השפה המקצועית נתפסת כקשה מדי להבנה – ובמקרים רבים היחס
לעולם הטכנולוגי "נגוע" בחשיבה מסורתית, מיושנת, שאינה עולה בקנה אחד עם
צורכי העידן המודרני.
בעולמנו הגשמי, הקורבנות הבולטים של מציאות זו הם נציגי מערכת המשפט – שופטים,
עורכי דין ומשפטנים. עולם המשפט שמרן ומסורתי מטבעו. מערכת הצדק נסמכת על חוקים
אשר לא תמיד עומדים בקצב השינוי הטכנולוגי שעליו הם אמורים לפקח. כך גם הפסיקות אשר
יצרו תקדימים ואבני דרך, אשר הותירו חותמם והתוו שיטה סדורה לאורך השנים; אך
בפועל, השיטה אינה מביאה בחשבון את אופי העולם שבו אנו חיים. שופטים, סנגורים ותובעים
אינם מומחים למחשוב ולטכנולוגיה, והמציאות המשתנה מניחה לפתחם סוגיות מורכבות מאין
כמוהן, אשר חלקן כלל לא נדונו בעבר.
בעניין זה אדגיש כי להבדיל מדור ממוצע של בני אדם, "סבב החיים"
בתחום הטכנולוגיה מתחדש מדי שלוש שנים בקירוב, ומכאן התהום שבין החוק, הפסיקה והנעשה
בפועל. התוצאות העגומות באות לידי ביטוי מדי יום ביומו: משפטנים ושופטים נדרשים לסוגיות
המשלבות משפט וטכנולוגיה – ומוצאים עצמם חסרי אונים.
עליהם לייצג, לייעץ או להכריע – אך אין בידיהם את הכלים או הידע הדרוש לכך.
כבר לפני כמה שנים הצהירה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי "בתי המשפט לא צריכים
להתעסק עם זה..."; שופט אחר הודה במהלך דיון כי אינו יודע כיצד להתמודד עם סוגיות
טכנולוגיות; ושופטת שלישית ביקשה כי תוצג בפניה חוות דעת של מומחה למחשבים, ואף הודיעה
כי החלטתו בעניין תחייב ותהיה סופית.
מטרתו של הספר "ראיות דיגיטליות הלכה למעשה – בין משפט לטכנולוגיה" היא לשנות מציאות
זו. הספר מיועד לציבור המשפטנים, והוא מגשר בין שני עולמות הנתפסים כמרוחקים זה מזה
– עולם המשפט ועולם הטכנולוגיה.
הספר מאגד קשת רחבה של נושאים, של מונחים ושל תרחישים, ומשלב בין ארבעת ההיבטים
המרכיבים כל סוגיה משפטית: הנסיבות העובדתיות, ההיבט הראייתי, הנתונים המקצועיים והניתוח
המשפטי.
"ראיות דיגיטליות הלכה למעשה – בין משפט לטכנולוגיה", עוסק בסוגיות המורכבות הנובעות מהחיבור
הבלתי-נמנע בין האדם לטכנולוגיה. הרעיון העומד מאחוריו הוא לגדוע את הנתק שנוצר
בין עולם המשפט לזירה הטכנולוגית, לצמצם את פערי הידע ולהציג תמונה ברורה וחד-משמעית
ככל האפשר. המטרה, בסופו של דבר, היא שהצדק לא רק ייעשה – אלא ייעשה מתוך ידע
והבנה מעמיקה.
הספר מספק הסברים מפורטים אך פשוטים להבנה על התהליכים הטכנולוגיים המלווים
את חיינו. לצד הסברים אלו מוצגים גם ניתוח משפטי של מקרים עובדתיים, בחינה של
הסוגיה בעיניים משפטיות – לרבות באמצעות משפט משווה – וחלופות לפתרון משפטי הולם.
מהדורה מעודכנת של הספר - רואה אור לאחר שנים ארוכות של לימוד ומחקר ושל ניסיון וייעוץ במאות
תיקים משפטיים סבוכים, אזרחיים ופליליים, לרבות תיקי הלבנת הון, אונס ורצח. הוא מושתת על היכרות
מעמיקה עם החוק ועם מערכת המשפט בארה"ב, באנגליה ובישראל. הספר מציג את
הנושאים ביסודיות ובקפדנות, אך כתוב בסגנון ידידותי ופשוט להבנה, והוא נוח לשימוש
גם עבור מי שהשפה הטכנולוגית זרה לו.
"ראיות דיגיטליות
הלכה למעשה – בין משפט
לטכנולוגיה" עוסק במגוון נושאים ומקיף את כל תחומי הטכנולוגיה, כגון:
- q הראיה הדיגיטלית – מהי, כיצד היא נוצרת ומתי אפשר להסתמך עליה
- q מהימנות הראיות וקבילותן
- q פלט ממוחשב וראיה מוסדית
- q סוגיות הנוגעות להודעות דואר אלקטרוני
- q מחשבים ניידים, מחשבי לוח (טאבלטים) וטלפונים חכמים
- q אמצעי אחסון וטלקומוניקציה
- q שימור הראיה הדיגיטלית – תיעוד, גיבוי ואמצעי זהירות
- q שרתים וירטואליים
- q מצלמות אבטחה וטלוויזיה במעגל סגור
- q עבירות מחשב וזיוף ראיות
- q חתימות דיגיטליות, הסכמים ותקפות מסמכים
- q סוגיות במרחב הקיברנטי ודיני האינטרנט
- q הערכת שווי קניין רוחני (אתרי אינטרנט, חברות התחל, שמות מתחם, מסדי נתונים ועוד)
- q מסחר אלקטרוני וחוזים אחידים במרחב הקיברנטי
- q דיני הפרטיות במרחב הקיברנטי
- q הזכות להישכח
- q סמכויות השיפוט, ועוד
****
לפני שאתם הופכים את הדף ונחשפים לעולם חדש ומרתק, נקודה חשובה נוספת:
יש הטוענים כי העיסוק בהיבטים הטכנולוגיים של התיק המשפטי כלל אינו
רלוונטי. לשיטתם, מכיוון שתחומי התמחותם אינם כוללים סוגיות טכנולוגיות מובהקות,
יש באפשרותם להישאר בדל"ת אמותיו של המשפט המסורתי, המוכר והבטוח. אך המציאות
– אם יכירו בכך ואם לאו – שונה: הטכנולוגיה כבר כאן, וסוגיות אלו אינן נחלתם
הבלעדית של דיני האינטרנט, של עבירות המחשב, של כללי הקניין הרוחני או של דיני
הפטנטים. המחשבים חדרו כאמור עמוק לחיינו – והם משפיעים על כל תחומי המשפט: דיני
עבודה, דיני משפחה, עבירות צווארון לבן ואפילו עבירות אונס ורצח.
נרצה או לא, המחשבים הם חלק מאתנו – ועל כן הם גם חלק ממערכת המשפט בכללותה.
כל עוד ימשיכו המחשבים להתפתח ולתפוס מקום כה משמעותי בסדר היום שלנו, חובה עלינו
להכיר את התחום, ללמוד את השפעותיו ולהבין את המשמעויות המשפטיות שלו.
כמי שמלווה את מערכת המשפט זה שנים ארוכות וכבעל סמכות מקצועית בתחום המשפט
והטכנולוגיה, אין לי ספק כי ספר זה הוא חובה לכל משפטן ולכל שופט המעוניינים לדעת
במה דברים אמורים, ועם אילו סוגיות הם מתמודדים.
כולי תקווה כי הספר יהיה לכם לעזר ויסייע לכם בפתרון סוגיות משפטיות
מורכבות, בייצוג הולם ובעשיית משפט צדק.
קריאה פורייה ומעשירה,
ד"ר שני רופא, עו"ד
ד"ר שני רופא, עו"ד
תגובות
הוסף רשומת תגובה