לראשונה: ההרכב הבא של כנסת ישראל מוכרע בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם.

הרשתות החברתיות מציעות כיום יכולות אפיון של קהלי יעד וגישה זולה אליו, באופן שמערכת בחירות ישראלית טרם חוותה

כפי שכולנו לא רק יודעים אלא גם מרגישים, אנו מצויים בעיצומה של מערכת בחירות. מאז ההכרזה על פיזור הכנסת, קמפיינים של מפלגות ומועמדים צצים כפטריות אחרי הגשם, ומשקפים את האסטרטגיה של המועמדים השונים, כבכל מערכת בחירות. אלא שמערכת הבחירות הזו שונה משמעותית מקודמותיה. השימוש והנוכחות של בעלי זכות הבחירה ברשתות החברתיות, חוצה כיום את כל שכבות האוכלוסייה על פי כל פרמטר: כל הגילאים, המעמדות הסוציואקונומיים, הגאוגרפיות, ובעלי כל רמות ההשכלה והעמדות הפוליטיות, חשופים לרשתות החברתיות ולתכנים האורגניים והממומנים שבהן.

המועמדים לא רק חייבים לפעול ברשתות החברתיות כדי להצליח, אלא שזה גם מאוד משתלם להם במונחי עלות מול תועלת; בשנים האחרונות שוכללו פלאים הכלים שמציעה הרשת החברתית למפרסם. הרשת יודעת לאפיין אותנו, המשתמשים, ולמכור ליוזם הקמפיין, קהל מתאים לכל אחד מהמסרים שלו, כך שכל מסר יגיע ליעד הנכון. אף אחד מאתנו לא חסין מפני מניפולציה שמיועדת באופן אישי אליו על פי גילו, אזור מגוריו, תחומי העניין שלו, מצבו המשפחתי ומעמדו הכלכלי. כאשר הרשת החברתית יודעת עלינו כל כך הרבה, וחכמה מספיק כדי לתכלל את המידע וליצור עבורנו פרופיל צרכני מדויק, אנחנו טרף קל.

במידה רבה ניתן להעריך כי ההרכב הבא של כנסת ישראל יוכרע ברשת פייסבוק ודומותיה. עיצובה של ההנהגה הבאה שלנו מתקיים ברגעים אלה במציאות הוירטואלית, כפי שככל הנראה קרה כבר בארה"ב לפני שנתיים. כבר בתקופת ברק אובאמה יש שהעריכו שסרטונים ויראליים דוגמת "התאהבתי באובאמה" (crush on Obama), הובילו לבחירתו ולמאורע מכונן של כהונת נשיא שחור בארה"ב. מאז זרמו אמנם מים בנהר, והרשת פחות נאיבית, הרבה יותר תחרותית וגם יודעת טוב יותר לגבות תשלום על החשיפה שהיא מציעה. אולם, מצד שני, הרשת גם יודעת כעת להציע למפרסם את השירות הנחשק מכל; גישה מהירה לקהל היעד המדויק שלו, במחירים נמוכים יחסית. הבשורה היא, שכבר אין הכרח בסרטון ויראלי שיסחף את המדינה כולה וימוחזר בתכניות הלילה. כל שצריך הוא אפיון נכון של קהל היעד ותקציב פרסום שעודנו צנוע יחסית, והמסר עשה את שלו.

מקדמים מסרים ולא בטוחים באפיון קהל היעד? אל דאגה, הרשת תעזור לכם. בעזרת בדיקות פשוטות יחסית וניתוח נתונים לא מורכב, ניתן לבדוק את יעילות הקמפיין ולמדוד מהי מידת העניין והמעורבות בו,  ולמעשה – מה מידת ההשפעה שלו. הצופים נטשו את הסרטון הממומן בשניות הראשונות? המפרסם ידע זאת ויוכל מיד להחליף את הסרטון או לשנות את אפיון קהל היעד. הצופים צפו בכל הסרטון? נהדר, אלו ימשיכו לקבל ממפרסם מסרים דומים, כיוון שכעת הוא יודע מי הם ומה "עובד עליהם".

האם נכון שממשלות יקומו ויפלו ברשת? האם כחברה, אנו מסכימים שאג'נדה לאומית, ביטחונית, כלכלית וחברתית, תירקם בפייסבוק?

בישראל ובעולם עוצבו דינים נוקשים בכל הנוגע לסקרים בתקופת בחירות, ולפרסום תוצאותיהן. נהלים אחרים נקבעו באשר לראיונות ולהופעות בתקשורת בתקופה רגישה זו, והכל על מנת למנוע מניפולציה לא הוגנת על עמדות המצביעים. ובאשר לקמפיינים ברשתות החברתיות? המערכת החוקית מצויה הרחק מאחור בכל הקשור לגניבת דעתנו, או יותר נכון לקנייתה בדולרים בודדים.

עד שתייסד המערכת כללים מושכלים ותאכוף אותם, היו ערים למסרים, בחנו את האמת שבבסיסם, ובעיקר את המממן העומד מאחוריהם.